אבא תתעורר !

נמאס לי לחפש חותמת חברתית ואהבה מדמויות אחרות שכן מבינות. אולי תשב כבר תעצור, תקשיב, תקשיב באמת למי שאני, אני חלק ממך , אני אתה. אני יושב מולו, אני יושב מולם. אבא שאינו מחובר ובן מופלא שמתחנן לחיבור. אני יושב מולו, אני יושב מולם . הילד נער עוד מעט בן 14 , כפות ידיו רועדות, הוא נרגש, "אבא אתה חסר לי כל כך " הוא אומר לו, "אבא אני צריך אותך" הוא ממשיך, "אבא, אבא, אבא" ... דמות האב, בפן הטיפולי אבחוני עבורי היא דמות מפתח מרכזית וראשית לפיתחו של האדם - אותו הילד אל מול החברה. הדמות שמייצגת את החברה עבור הילד, הוא אותו האבא. לאחר עשרה טיפולים אני מבין ממעט הזמן את ההמון שכבר ידעתי - לילד חור בלב, והוא מחפש שמישהו ימלא אותו. הילד צריך את הקשר האמיתי, החיבוק, ההקשבה. לילד בעיות רבות הן בבית הספר,הן בבית, בחברה, בדימוי ובביטחון העצמי שלו - לילד יש רק את עצמו ... מי באמת אמור להוביל אותו, מי יהווה עבורו דוגמא, יעביר אותו את הגשר, ילמד, יקשיב, יאמר, יהיה נוכח ... נוכח מבלי הפלאפון, המזכירה, הספק, הלקוח הבא, התירוץ שמעל, הרגליים הקרות שמתחת, נוכח בדמותו וצילו של מי שהוא הביא לעולם ... מי ינחה אותו ? המטפל ? הפסיכולוגית? יועצת בית הספר ? המורה לספורט??

אני יושב מולו יושב מולם. מספר לאבא עד כמה הילד שלו נלחם, אינו מוותר, כמה הוא רוצה וצריך את קרבתו, אני יושב ומביט בעיני הילד הדומעות ואני מתפוצץ מבפנים. הם מקבלים משימה משותפת, הם עובדים יפה יחד, קשה להם, קשה והם מצליחים לסיים אותה , הם מאושרים ! לרגע זו אידיליה, למה זו אוטופיה אם זה כל כך טבעי ? אפילו אם זה רק לרגע ... אני מביט מהצד על המתרחש נרגש כמו אותו הילד שזועק לעזרה .




אני לא מרבה לספר על הטיפולים האלו, על המפגשים בהם האב נכנס לטיפול משותף. אבל זה קרה אמש וזה היה מעבר לכל סידרת ריאלטי שסטרה לי בפנים ללא מצלמות, עם תאורה מסנוורת, מעבר לכל בינה, מעבר להרי החושך ... אני מולו , נשארנו רק שנינו, האבא ואני . סיפרתי לו על חשיבותו, על המהות, על התוכן, על הילד הכמהה אליו, סיפרתי לו את האמת, במבט עיניים ישיר, במילים מסוננות , אך לא מכובסות... אמר שהבין משהו, משהו שלפני כן לא קרה , כולי תיקווה !!! לא כולם כאלו, לא כל האבות אינם מחוברים, זו הכללה גסה ואינה מדייקת. ראיתי ופגשתי לא מעט אבות מופלאים, מבינים, צומחים משתנים, אוהבים עד הקצה ... לצערי הם לא הרוב, הרבה מתוכם לא מחוברים לאבהות, לילד שלהם , לא מחוברים כמו שהטבע מבקש את בקשתו הטבעית, הטבעית של אותו הילד.

אבות יקרים עצרו לרגע את הטירוף, עצרו את האגו, עצרו ותביטו במראה, יש מולכם מישהו, אדם, ילד שלכם שזקוק לכם, תהיו שם , נוכחים, אמיתיים, לא ביקורתיים, מודל לחיקוי, תעצימו, תפרגנו , תחבקו , תשתנו כבר, רק תהיו כבר, הזמן הוא עכשיו ולא מחר, אחר כך מאוחר.

אם אתם מרגישים שיש פער, שאתם צריכים מישהו מקצועי ללוות אתכם כדי לגשר על הפער הזה שאתם מרגישים בינכם לבין הילד שלכם, אני כאן לרשותכם!


מורי טויק הדרכת הורים קשובה ואישית מאבחן ומטפל בילדים ובנוער בספורט טיפולי ריגשי

0 comments